אודותי

לפסיכולוגיה הגעתי במקרה, מתוך סקרנות שהובילה אותי להתנסות בדינמיקה קבוצתית לפני השירות הצבאי, והובילה אותי בסוף ללקיחת כיוון שונה מהעולם המתמטי, ועד היום כל מפגש טיפולי מבחינתי שקול לסיור מסקרן בעולמו הלא נודע של המטופל.

למדתי לתואר ראשון הן כלכלה והן פסיכולוגיה, המשכתי לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית ולאחר מכן דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית – באוניברסיטת ת"א.

לאחר התואר השני עשיתי התמחות כפולה – הן עם ילדים ומשפחות, בתחנת הקיבוצים בגישות משפחתיות ומערכיות, והן עם מבוגרים במכון גורן, באוריינטציה פסיכודינאמית. שילוב זה הרחיב מאד ראייתי האבחונית והטיפולית. כיום אני פסיכולוג קליני בכיר – מדריך בפסיכותרפיה פסיכולוגים בתהליך התמחות, לקראת בחינת משרד הבריאות.

במסגרת הצבאית, מאז 1982 תפקדתי כפסיכולוג קליני ארגוני, כולל התנסות בטיפולים חד פעמיים תוך כדי קרבות מלחמת לבנון הראשונה; לימים תפקדתי כפסיכולוג אוגדתי, מפקד חוליית פסיכולוגים.

תקופה מסוימת עסקתי בהוראה, באונ' ת"א ובסמינר הקיבוצים.

עם השנים הרחבתי את תחום העניין שלי לפילוסופיה, בעיקר זו הקיומית (אקזיסטנציאליזם); הרחבה זו, מעבר להכשרות בפסיכותרפיה, מאפשרת לי להבין טוב יותר את הפונים אלי, את השקפת עולמם והדימוי העצמי שלהם, ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

הגמישות הטיפולית היא כלי מרכזי בעבודתי – ההתנהלות עם פונה בזמן משבר תהיה ממוקדת ואקטיבית יותר מאשר עבודה תהליכית בטיפול ארוך מועד הכרוך בצמיחה אישית. יהיה הבדל בין טיפול מתמשך לטיפול מזדמן (טיפול חוזר, תקופתי, לאחר טיפול ארוך טווח שהסתיים).

בעבודתי אני מנסה לשלב סקרנות עם כבוד למצוקת הפונה, יחד עם זהירות מהתמכרות למצוקה.